ספורטאים מעבר ים

עבור רובנו השאלה האם לצאת לעבוד בחו"ל אינה עולה על הפרק. בטח לא מי שמגדל משפחה בארץ, שכבר מקובע במקום עבודה נוח, קנה דירה במיטב כספו ומצא גני ילדים טובים לילדיו. אך עבור חלק מהאנשים עבודה בחול היא אופציה ברת קיימא המאפשרת רווחה כלכלית, שדרוג אמיתי ברמת החיים ואף הישגים והערכה רבה. מדובר כמובן במי שעוסק בספורט לפרנסתו.

מי שמכיר את עולם הספורט מודע לכך שיראל היא בהחלט לא מעצמה ספורטיבית. נכון שבכדורסל אנחנו חזקים והחזקנו לא פעם את גביע אירופה אך מעבר לכך ישראל לא ממש מייצרת ספורטאים סדרתית. ההשקעה והתקציבים המועברים לספורטאים בארץ אינם מאפשרים צמיחה אמיתית ובטח שלא קריירות זוהרות, אפילו ההשקעה בתשתיות הספורט כגון דשה סינטטי למגרשי כדורגל אינה מספקת. מרבית הספורטאים בארץ עוסקים במקצועות נוספים בתחום כמו הוראת ספורט, אימון וכדומה על מנת להתקיים. הנתונים הללו שניתן בהחלט להרחיב בהם מאד מצערים לא רק את הספורטאים עצמם אלא גם את יתר האוכלוסייה המבינה כי במידה וילדיהם ירצו לבחור בקריירה ספורטיבית מוטב להם לחלום חלום אחר או להתמקם מחדש מכל הבחינות כולל עבודה בחו"ל.

כשחושבים על ספורטאים בשילוב המונח עבודות בחו"ל עולה מיד שמו של יוסי בניון, הוא כוכב הכדורגל כמובן שהתאהב במשחק עוד בהיותו נער וצמח להיות אחד השחקנים המוערכים באירופה. סניון נהג לספר על קשייו הכלכליים ועל משפחתו שנהגה לאסוף את הכסף בכל פעם מחדש על מנת לתמוך בקריירת המשחק שלו כבר מילדותו ומנעוריו. הוא היה מגיע בליווי אביו אל המגרש כשהם מטלטלים באוטובוסים בכל שעות היום והלילה. נכון, היום בניון מקבל משכורות בנות שש ושבע ספרות אך התחושה הזו של הנער הדרומי שהיה צריך להקדיש את חייו ואת משפחתו למען האהבה והכדורגל היא התמונה האמיתית, היא המציאות. ואגב את המשכורות האלו הוא אינו מרוויח בארץ, אלא בחו"ל.

והמציאות היא שמי שרוצה להצטיין, מי שרוצה להתהדר בתואר ספורטאי חייב למצוא ספונסר חיצוני כי מדינת ישראל אינה מכירה בספורטאיה ואינה רואה בהם מקור להשקעה אמיתית. ניתן לספור על כף יד אחת, אולי שתים את שמות הספורטאים הבולטים שיצאו מכאן אל עבר האולימפיאדות, ועל כף יד אחת את אלו שזכו בהישגים משמעותיים, ולא, לא כי אין להם את היכולות אלא כי אין להם את האמצעים.
עבודות בחו"ל עבור רבים מהם הם האופציה היחידה.

המשמעות של הדברים הללו אינה נקלטת והיא בהחלט מעציבה. סיפוריהם האישיים של הספורטאים יכלו למלא עמודים רבים, אך חשוב יותר שנתמקד ביכולות שלהם ובשינוי המצב. אם גם לכם יש ילד ספורטאי או אם אתם בעצמכם ספורטאים, אל תסתפקו במציאת עבודות בחו"ל, לכו ותבעו את מה שמגיע לכם, כדי שגם אתם תוכלו להתעטף בדגל כחול לבן על הפודיום של האולימפיאדה הבאה.
היכנסו לפרטים באתר deshedeshe.co.il